You are currently viewing עובדת שפוטרה בניגוד לחוק השוויון – תקבל פיצויים
עובדת שפוטרה בניגוד לחוק השוויון – תקבל פיצויים

עובדת שפוטרה בניגוד לחוק השוויון – תקבל פיצויים

זמן קריאה: 3 דקות

מנהל חשבונות שהועסקה במשרד רואה חשבון פוטרה מעבודתה בטענה כי תפקודה היה לקוי. אולם בתביעה שהגישה טענה כי פיטוריה היו רק בעקבות הריונה. בית הדין קבע, כי המשרד בו עבדה לא הוכיח כי הריונה לא היווה חלק משיקוליו בפיטוריה וחייב אותו לשלם לה פיצויים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות.

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, נדונה תביעה שהגישה עובדת שפוטרה לטענתה מחמת הריונה מעבודתה במשרד רואה חשבון בו עבדה במשך כחמישה וחצי חודשים כמנהלת חשבונות, וביקשה לקבל פיצויים בגין פיטורים בהריון.

עובדות המקרה

מפסק הדין עולה, כי משרד רואה החשבון בו עבדה העובדת פרסם מודעת דרושים לגיוס מנהלת חשבונות למשרד, ולאחר מכן העובדת שלחה קורות חיים בהם פירטה את השכלה וניסיונה התעסוקתי וזומנה לראיון על-ידי בעל המשרד ובנו, ולאחר מכן התקבלה לעבודה והחלה לעבוד במשרד כמנהלת חשבונות.

כעבור כחודשיים מעת שהחלה העובדת לעבוד במשרד, זימן אותה בעל המשרד לשיחה אישית בשל ביצועיה הנמוכים בעבודתה. כחודשיים לאחר מכן (כלומר כ-4 חודשים לאחר שהחלה העובדת לעבוד במשרד), שיתפה העובדת את בתו של בעל המשרד על כך שהיא בהריון, מספר שבועות לאחר מכן הודיעה העובדת לבעל המשרד כי היא בהריון.

כיומיים בלבד לאחר שהעובדת הודיעה לבעל המשרד על כך שהיא בהריון, הוא פנה אליה ואמר לה כי התכוון לפטר אותה לפני שהיא הודיעה לו על כך שהיא בהריון, והציע לה להמשיך ולעבוד במשרד בשכר מופחת ולתקופת ניסיון נוספת בה יהיה עליה להוכיח את עצמה. כעבור מספר ימים, מסרה העובדת לבעל המשרד כי היא לא מוכנה להפחתה כלשהי בשכרה, ובעל המשרד מסר לה כי כדאיות העסקתה תיבחן.

בהמשך זומנה העובדת לשיחת שימוע לפני פיטורים בה נטען בין היתר, כי הספק העבודה שלה דל ביותר ביחס לשעות עבודתה, וכן יש לה יכולת מקצועית לא מספקת. לאחר קבלת הזימון לשמוע, פנתה העובדת לבעל המשרד וביקשה ממנו לבטל את הליך השימוע בתמורה לכך ששכרה יופחת בהתאם להצעתו קודם לכן, אולם בעלי המשרד טען בפניה כי הצעתו להשאירה הייתה מתוך נדיבות ולא היה מדובר בהצעה שתישאר לזמן בלתי מוגבל, וכי הם מעוניינים לערוך לה את השימוע בכל מקרה. בסופו של יום, התקיימה לעובדת שיחת השימוע, ולאחר מכן ובחלוף כחמישה וחצי חודשים מתחילת העסקתה, נמסר לה מכתב הפיטורים.

טענות הצדדים

במסגרת התביעה שהגישה העובדת כנגד המשרד, היא ביקשה לקבל בין היתר פיצויים בגין פיטורין שלא כדין ובגין אפליה ועוגמת נפש, לאחר שטענה כי פיטוריה בוצעו שלא כדין ובחוסר תום לב רק על רקע הריונה, ולכן ביקשה מבית המשפט לחייב את משרד רואה החשבון לשלם לה פיצויים בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות לעבודה. עוד הוסיפה וטענה העובדת כי לאורך כל תקופת עבודתה במשרד היא עבדה בחריצות ובמסירות רבה,

משרד רואה החשבון טען מנגד בין היתר, כי הצהרותיה של העובדת בכל הנוגע לניסיונה התעסוקתי בנוגע לפעולות עיקריות שנדרשה לבצע בעבודתה, התגלו ככוזבות והסבו למשרד נזקים רבים לרבות פגיעה קשה במוניטין העסקי שלו, וכי עקב תפקודה הלקוי הוסכם כי תינתן לה תקופת ניסיון קצרה שלאחריה תבחן עבודתה ובהתאמתה.

עוד נטען, כי פיטוריה של העובדת לא היו קשורים להריונה ולא היווה שיקול להחלטה על פיטוריה, וכי כל תקופת העסקתה בחן בעלי המשרד את תפקודה וקיווה כי תפוקתה העתידית תשתפר, אך מאחר ותפקודה לא השתפר והיא הסבה למשרד נזקים בכך שהפגיעה חוסר מקצועית, לא נותר למשרד ברירה אלא לפטרה, וכי ההחלטה על פיטוריה התקבלה בשל ביצועה ותפקודה המקצועי בלבד.

החלטת בית המשפט

בית הדין האזורי דן בטענות הצדדים, ופסק דין העובדת הביאה ראשית ראיה לכך שלא הייתה קיימת עילה ברורה לפיטוריה, וכי הריונה כן היווה שיקול בפיטוריה, ולכן חייב את משרד רואה החשבון לשלם לה פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של כ-33,000 ₪.

בית הדין ציין, כי לא הוכח שהעובדת שיקרה בעת שהתקבלה לעבודה באשר לניסיונה התעסוקתי, וכי ההצעה שהציע לה בעל המשרד להפחתת שכרה לאחר שהיא הודיעה לו שהיא בהריון, מחזקת את גרסת העובדת על כך שהריונה נשקל כחלק מהגורמים לסיום העסקתה.

עוד קבע בית הדין, כי משרד רואה החשבון לא הצליח להוכיח כי לא התחשב בהריונה של העובדת במסגרת שיקוליו לפיטוריה, וכי סמיכות הזמנים בין הודעת העובדת על הריונה להודעה על פיטוריה היוו ראייה משמעותית לכך שהיא פוטרה גם בשל הריונה, ולא רק בשל תפקודה במסגרת עבודתה במשרד. עוד ציין בית הדין, כי מעובדות המקרה נראה שהעובדת פוטרה מעבודתה לאחר 5 וחצי חודשים כדי למנוע את הצורך בפניה לממונה על חוק עבודת נשים לצורך קבלת היתר לפיטוריה. לאור זאת ובהתחשב בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בית הדין פסק כי שיעור הפיצוי שהעובדת זכאית לקבל מהמשרד בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא בגובה 33,000 ₪.

מאמר זה נכתב על-ידי עו”ד אהוד פאי, העוסק בדיני עבודה לרבות אובדן כושר עבודה. מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפט