You are currently viewing חדלות פירעון – העולם החדש של פשיטת הרגל בישראל
חדלות פירעון – העולם החדש של פשיטת הרגל בישראל

חדלות פירעון – העולם החדש של פשיטת הרגל בישראל

זמן קריאה: 2 דקות

ב 15 לספטמבר 2019 נכנס חוק חדש בנושא הליך פשיטת רגל בישראל וגם זכה לכינוי חדש אחרי שנים רבות ומעתה – הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ההתייחסות של החוק החדש היא לחובות של 150000 שח ומעלה.

החוק החדש נחקק לאחר שנים רבות בהן הצטברו עוד ועוד תיקי פשיטת רגל והוצאה לפועל העוסקים בחייבים בבתי המשפט בישראל ונוצרה הבנה שהחוק הקיים איננו מתאים עוד ויש למצוא דרך לשים את שיקומו של החייב בראש סדר העדיפויות תוך כדי ניסיון להגדיל את סכומי החובות שיוחזרו לנושים ובעיקר לקצר את הבירוקרטיה שתוקעת תהליכים שכאלו לשנים ארוכות.

בית המשפט שדן בהליכים הללו הוא מעתה בית משפט השלום (במקום בית המשפט המחוזי לשעבר) ומי שממונה על ההליכים הוא “הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי” שכונה בעבר “הכונס הרשמי”.

ההליכים כוללים שלושה שלבים ונמשכים עד 4 שנים לכל היותר. השלבים הללו מובאים לפניכם להבנה עמוקה יותר בחוק החדש של חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

  • פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ראשית יש לבצע בקשה של צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אותו מגיש החייב או אחד הנושים באופן עצמאי או על ידי עורך דין פשיטת רגל (שגם כן נקרא מרגע זה עו”ד חדלות פירעון).

חייב יכול להגיש את הבקשה לצו ישירות לממונה על הליכי חדלות פירעון, נושה יגיש זאת לבית משפט השלום (והעתק לממונה) ואילו עורך דין חדלות פירעון יכול לעשות זאת באופן מקוון עבור המיוצג שלו.

הגשת בקשה היא ההתחלה ואילו עד פתיחת ההליכים עצמם יכול החייב לבקש/ שינוי מקום התנהלות בתיקו או לחזור בו מהגשת הבקשה אם הוא מעוניין בכך.

  • תקופת הביניים מרגע קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

תקופת הביניים המתוארת בכותרת נמשכת כשנה ובמהלכה ניתנת לנושים האפשרות לבקש ביטול הצו וגם מוטלות על החייב מגבלות שונות, חובת הגשת דוחות כספיים של הכנסות והוצאות ובעיקר חובת תשלום דו חודשית.

במקביל לכל אלו מוקפאים ההליכים המשפטיים נגדו כולל הליכי הגבייה האחרים אם היו כאלו.

יש כמובן סעיפים רבים נוספים לשלב זה ותלוי מי מגיש את הבקשה לצו (חייב או נושה) אך המטרה בפרק זמן זה היא הגעה בסופה לדו”ח של הנאמן המכונה “דוח ממצאי בדיקה” ובו מתוארות הסיבות שהביאו את החייב למצבו, מצבו הכלכלי העכשווי, הכספים שברשותו וכן הלאה.

  • קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר (פטור מחובות)

הנאמן מגיש לממונה את הדו”ח שתיארנו וזה האחרון יגיש תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב לבית המשפט. ההתייחסות של הממונה תכלול את מצבו הכלכלי של החייב, יכולת ההחזר הכספי שלו ונכסים העומדים לרשותו.

בית המשפט יפסוק על התנאים של החייב לקבלת הפטר חובות שבעיקר מבוסס על תכנית לפירעון חובותיו לנושים השונים ובסיום תהליך זה יזכה להיות משוחרר ממגבלות חדלות פירעון החלות עליו.

ייתכן ובית המשפט לא ימצא לנכון להעניק הפטר חובות לחייב ולכן במשך תקופה של עד 3 שנים יהיה החייב תחת מגבלות שונות (איסור נהיגה או יציאה מהארץ וכן הלאה, ישלם חובותיו בתשלומים שיפסוק בית המשפט ועוד תנאים שיאפשרו לאחר 3 שנים להעניק לבית המשפט את האפשרות להפטר עבורו.

לסיכום נציין שההליך החדש הרבה יותר ענייני ומסודר מאלו שהיו בעבר והוא מביא לכך שהרבה יותר חייבים יוכלו לחזור למסלול חייהם בתוך שנים ספורות ומצד שני שהנושים יזכו חלק מכספם האבוד ללא בירוקרטיה של שנים ארוכות ללא תוחלת.